הפרק בשיתוף אינווסטור 360, לפגישת צ׳ק אפ פיננסי מותאמת לאנשי הייטק ונשות הייטק, וכדי להבין אילו נכסים יש לכם ומה עושים איתם במחיר מוזל לחברי היכנסו לכאן - https://investor360.co.il/landing/checkup/ יש הרבה סיפורים על עובדים ששכחו שחלק מהתגמול עבור העבודה שלהם מתבטא לא רק בשכר אלא גם באופציות, וכך יום אחד הם גילו שיש להם עוד סכום כסף גדול שהם לא לקחו בחשבון. בהמשך לצונאמי ההנפקות בהייטק הישראלי עולה שאלת התגמולים לעובדים, מה הן אופציות ומה נכון לעשות איתם? מה זה rsu? כמה מס צריך לשלם בעבור כל אחד מהמכשירים הללו? היום בפרק של הייטק בפקקים, אבי ניר, מייסד ומנכ״ל קומפיז׳ן שמייעצת לחברות הייטק בסוגיות האלה מגיע לעשות סדר לגבי התנהלות נכונה באופציות, הוא מסביר את המנגנונים השונים ומסביר אילו שאלות אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כאשר אנחנו ניגשים לקבלת החלטות לגבי האופציות שלנו

כשמיזם מתחיל לרוץ ובכל שבוע חדש מציבים מטרות שאפתניות, יש נושאים שאף פעם לא מצליחים להגיע לדבר עליהם. כך קורה שיכולים לעבור כמה חודשים והנושא המשפטי של סטארטאפ נשאר כ״משהו שנדבר עליו מתישהו״. הרי אם לא היה לכם אמון בשותפים שלכם כנראה שלא הייתם מלכתחילה יוצאים איתם לדרך. אבל מה קורה כשאחד השותפים פתאום מקבל הצעת עבודה שהוא לא יכול לסרב לה? או שצריך לעשות רילוקיישן עם המשפחה לחו״ל? או חלילה מה עושים במקרה של מחלה? מעבר למצבים הקיצוניים האלו יש כל כך הרבה מצבים שבהם לאורך הזמן מתגלה שחלק מהשותפים מעורבים יותר בפרוייקט באופן משמעותי, איך נכון לדבר על הדברים ואיך ניתן לפתור אותם מראש? אורי משתף על ההתנסות השלילית שהייתה לו במיזם שעלה על שרטון ועל האנרגיה והתשומת לב שהלכו לישוב הסכסוך במקום לקידום המיזם. בפרק הזה נראיין את עורך הדין קובי בן שטרית, שותף בכיר במחלקת ההייטק של משרד עורכי הדין יגאל ארנון שאומר שבמצבים של חוסר זמן אפשר לפתור את מרבית המחלוקות במייל אחד בודד וכשיש זמן להיכנס לעומקם של דברים ההסדר המשפטי הוא זרז לשיחות שחייבות להתנהל בכל סטארטאפ. הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים בצוות התכנית - אדר חי, אורי טולדנו, טל חי, ונירית כהן

הביקוש הרב לכוח אדם איכותי בהייטק בולט היום יותר מאי פעם. מספר השיא של ההנפקות והגיוסים בהייטק הישראלי, יחד עם מחסור בהיצע העובדים מוביל לעליות שכר נוספות, אבל גם להזדמנויות חדשות ומעניינות - ולפתרונות יצירתיים. אנחנו רואים שלטים באיילון, תכניות תגמול גבוהות להפניית עובדים, מאמצים גדולים לשפר את חווית העובד ועוד. זה קרב אמיתי. סביבו נולדות ומתפתחות תעשיות שלמות. היום, שלא כמו בעבר, המחסור בכוח אדם מורגש במקצועות נוספים, וזו יכולה להיות גם הזדמנות מצוינת להיכנס לעבודה בהייטק ולשלב עוד אנשים בתעשייה. בפרק של היום ב"הייטק בפקקים" שוחחנו על המאמצים של חברות לגייס ולשמר כוח אדם איכותי, על שינויים בתפיסה, על פתרונות מעניינים שחברות מיישמות בכדי להתמודד ועוד. ואנחנו מתנצלים על איכות הסאונד! בשבועות הקרובים אנחנו עוברים לאולפנים החדשים שלנו והעניין יפתר הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

דיברנו המון בשנה האחרונה על עבודה מהבית ועל השינויים שהיא יוצרת בשוק העבודה. עכשיו, כשהקורונה (בתקווה) ברובה מאחוריינו, זה הזמן לדבר על שגרת עבודה שאליה אנחנו חוזרים. עוד במהלך הקורונה, ראינו איך אפשר להגיע למשרד יומיים או שלושה בשבוע. אבל בזכות שינוי הגישה הכללי לעבודה מהבית אפשר לעשות גם דברים הרבה יותר מגניבים. חנית כהן התחילה לתכנת בגיל צעיר ותמיד בחנה את גבולות העבודה מרחוק. לפני למעלה מעשור, בכל חורף היא הייתה לוקחת חופשה ארוכה. ולפני יציאתה לחופשה היא הייתה שואלת את המעסיק האם ירצו להעסיק אותה גם כשתשוב או אם ירצו להעסיק אותה מרחוק. היא תמיד קיבלה תשובות חיוביות והמשיכה בהרגל. לפני כמה שנים היא חישבה כמה כסף היא צריכה לחסוך בכדי לצאת ל״פרישה מוקדמת״ והצליחה במשימתה להגיע לסכום שהיא צריכה בכדי לא להיות מחוייבת לעבודה יותר. מאז, היא עובדת מרחוק בלבד ובוחרת רק את הפרוייקטים שהיא רוצה לעבוד עליהם. ובינתיים בישראל, ליד קיסריה, בג׳יסר א זרקא, מורן שטיאסני שמש ייסדה חלל עבודה על החוף ממש. אנשים יכולים להזמין לעצמם חדר ישיבות עם כל הפאסילטיז ולנהל דיונים בזמן שהרגליים שלהם בתוך החול. הייטק בפקקים בפרק על עבודה מהבריכה וחוף הים.

לתכנן ערים לעוד עשרות שנים בעזרת נתונים בתכנית השבוע אירחנו את אריאל נוימן, חוקר במדיה-לאב של אמ.איי.טי ומייסד טנג׳יבל אריאל חוקר ומייצר מודלים שמסייעים לקבלת החלטות תכנון עירוני על בסיס נתונים. זה אומר שבעזרת מודלים חישוביים ניתן לקצר תהליכים שאורכים שנים - לשעות ספורות. ההשלכות והשיקולים של ההחלטות התכנוניות ושיתוף הציבור נעשים תוך קבלת פידבקים בזמן אמת על האפשרויות השונות. האם הרכב האוטונומי יפחית את העומס בכבישים (או במילים אחרות – האם אנחנו צריכים לחשוש מפגיעה ברלוונטיות של המותג "הייטק בפקקים" )? איך מגיעים ממקצוע האדריכלות למחקר הערים של העתיד ב MIT? מה יהיה עתיד הערים החכמות? ומה הקשר של קוביות לגו לכל זה? אילו התנהגויות של אנשים בערים הולכות להישאר איתנו לעוד הרבה שנים? בפרק האחרון של הייטק בפקקים ניסינו לענות על כל אלה. אנחנו רגילים לשמוע על קבלת החלטות מבוססת נתונים. היום נשמע מה קורה כאשר מיישמים אותה בעולם של התכנון העירוני, של מרקם החיים שלנו. הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

בסיפור של כל סטארטאפ שצמח בהצלחה לארגון של כמה מאות עובדים, אולי אפילו יוניקורן, יש שלב שבו האופן בו מגייסים משתנה. בחברה קטנה בתחילת דרכה, יש למנהלים הבכירים שליטה על כל פרט ופרט בה, גיוס מכרים והיכרות אישית עם העובדים. כאשר החברה גדלה, למנהלים הבכירים אין אפשרות וזמן לשלוט בכל תהליך בחברה והיא נדרשת לשנות את אופי עבודתה - תהליך הדרגתי ומורכב בו נדרש לפזר תחומי אחריות, להאציל סמכויות ולקחת סיכונים. בתכנית היום שוחחנו עם שני מייסדי חברות שהגיעו למעמד יוניקורן: אמיר ג'רבי, CTO ואחד ממייסדי Aqua Security ועם שחר פינבליט סמנכ"ל פיתוח ואחד ממייסדי Vast Data. אמיר ושחר שיתפו אותנו בחוויה שלהם על אותו הרגע, שבו הבינו שהם כבר לא יכולים לגדול בעזרת חברים וצריכים לוודא שהתהליכים שומרים להם על התרבות שיצרו. הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

שלום וברוכים הבאים לפרק נוסף של הייטק בפקקים, היום אנחנו מדברים ההתפתחויות הדרמטיות שעוברות על התעשייה המסורתית, איך מגה טרנדים כמו המעבר לאי קומרס, אינטרנט של הדברים והיישום של בינה מלאכותית משפיעות על חברות ותעשיות שקיימות איתנו כבר הרבה מאוד שנים. והיום כסטאדי קייס אנחנו נדבר על תעשיית האיפור והטיפוח, או בשמה המודרני יותר ״ביוטי-טק״ נראה איך ההתפתחויות בתעשייה הוותיקה הזו רלוונטיות לכל תעשייה שאתם מכירים. כחלק ממעבר כולל של התעשייה ממכירת מוצרים, למכירת ״חויה״, למכירת שירותים, מוצאות את עצמן ענקיות הביוטי מפתחות מוצרים חדשים שמאפשרים חוויית קניה רציפה מהאונליין לחנויות, כמו מראות חכמות. כמו כן, כניסתן של טכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית והאינטרנט של הדברים מאפשרות פיתוח מוצרים כמו איפור מותאם אישית שמיוצר בבית הלקוח. וכיצד תאגידי ענק כמו לוריאל מאמצים חדשנות? לחברה רשת מעקב פנימית המאפשרת לעובדי החברה לראות סטארטאפים שנמצאים בהתקשרות עם החברה וסקאוטרים של החברה מחפשים סטארטאפים רלונטיים. כיצד מתמודדת חברה כמו לוריאל עם חסמי הכניסה לשוק שנהיו הרבה יותר קלים, המעבר לאי-קומרס, וטכנולוגיות חדשות? מוזמנים להאזין לפרק עם ליאת אוליאל, סמנכ״לית הדיגיטל של לוריאל ישראל הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

אנחנו מדברים המון על בינה מלאכותית בתכניות שלנו כי זה כנראה הכח המשמעותי ביותר שיעצב ההחיים שלנו בעשור הקרוב. כפי שהגדיר את זה מולי אדן בתכנית שלנו מלפני שנה ״הבינה המלאכותית הולכת לשנות את החיים שלנו בצורה משמעותית יותר מהאינטרנט״. כבר כיום בהרבה מהפעולות שאנחנו עושים בחיים, אם זה זיהוי קולי, פרסומות מטורגטות או שימושים שונים ברפואה, מאחורי הקלעים יש מערכת ממוחשבת לומדת. בינה מלאכותית מעלה את היעילות והדיוק בתהליכים רבים וכשהיא חוסכת לנו זמן המתנה בעת שאנחנו ממתינים למעלית בבניין רב קומות זה מבורך, אבל כאשר אלגוריתמים עוברים על קורות חיים ומחליטים אילו מהם להעביר לשלב הבא, משתתפים בקבלת החלטות כמו קביעת גובה דמי ערבות ומתן אשראי מהבנק השימוש בבינה המלאכותית צריך להיעשות בזהירות רבה. אבל האם לחברות לדוגמא, יש אינטרס לדאוג לכך שהאלגוריתמים שלהם לא יעודדו אפליה? בחודש שעבר, הרגולטור של האיחוד האירופי הוציא מסמך טיוטה ראשוני שדן בשימושים השונים בבינה מלאכותית והוא הנושא בו נעסוק בתכנית של הייטק בפקקים. יהיו איתנו בתכנית ד״ר אביב גאון, חבר סגל מבית הספר למשפטים שמתמחה באתיקה של בינה מלאכותית ובהמשך ונורית כהן אינגר, סמנכ״לית מוצר בביונדמיינדס

איך אתם עם הרעיון של טכנולוגיה בתוך הגוף שלכם? למשל כדי לזהות ולתקן בעיות רפואיות? וכדי להרחיב זיכרון? יכולות? לעזור זיקנה? היום בהייטק בפקקים שוחחנו עם העתידנית רון ליבנה על הטכנולוגיות שיעקפו את מגבלות הגוף האנושי, ועל המשמעויות הרבות הכרוכות בכך. התחלנו עם crispr, היכולת לערוך את הקוד הגנטי שלנו שזה כמובן נפלא בהקשרים של היכולת לתקן תקלות, אולי אפילו להעלים מחלות גנטיות. ומצד שני, מאפשרת גם לערוך בני אדם, וזה כבר הוביל אותנו לדיון מרתק על אחריות ומוסר בעולם בו אפשר לייצר אנשים לפי קריטריונים או להפלות אותם על בסיס גנטי... ואם זה לא מספיק, בחנו את הטכנולוגיות שמאפשרות לנו להכניס לגופנו טכנולוגיה וסקרנו את הצ'יפים שכבר היום משתילים לכף היד שאיתם אפשר לשלם, אולי לעקוב אחרי ילד או אדם עם מחלת זיכרון. ועד כדי הרחבת זיכרון תוך חיבורו לאינטרנט. בעיות מוסריות כבר אמרנו? פרק שהוא בו זמנית מרתק ומטריד הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים

נדבר היום על ספאקים אותו צורת הנפקה לבורסות שהפכה להיות הפופולרית ביותר ב 2020 ב 2021. שחר כהן, מייסד לוסיד קפיטל מתאר את הספאקים כהליקופטרים שחגים מעל תעשיית ההייטק ומפזרים כסף. אבל מדוע ספאקים מהותיים כל כך לתעשיית ההייטק? הרי הטרנד הזה נשמע מאוד רחוק ותופעה שרלוונטית לפאונדרים של חברות עתק ובעיקר למשקיעים. אבל ההיצע האדיר של ספאקים הולך להשפיע לא רק תעשיית ההיטק בצורה עמוקה, אלא גם עתיד שוק העבודה, יוקר המחיה ואולי אפילו על שינוי האקלים. מה הם היתרונות והסיכונים של ספאקים? מי הולכים להיות המרוויחים הגדולים? וממה כדאי מאוד להיזהר? הייטק בפקקים הנה שילוב של פייסבוק לייב, ופודקאסט העולה בעמודי הפייסבוק של כלכליסט ואצטדיון הסטארטאפ. הייטק בפקקים זכתה בתואר הפודקסט הטוב ביותר בתחום ההייטק לשנת 2018, על פי בחירת מגזין גיקטיים