מסלול שליחות: עצמאית שנים: 2013-2017 יעד: הונג קונג לאחר שמיכל ובן זוגה כבר התכוננו לצאת לשליחות בצפון אמריקה, הם עודכנו שיעד השליחות בוטל. באופן מפתיע, למחרת הוצע להם על ידי מכר לצאת כמורים לביה"ס היהודי בהונג קונג. מכיוון שלא נשלחו מטעם ארגון כלשהו בארץ, מיכל מתארת את נקודת מבטה על ההגדרה של "שליח" ו"שליחות". הקהילה בהונג קונג מאופיינת כקהילה של אנשי עסקים שמגיעים לתקופה קצובה ולכן גם התחלופה של התלמידים בבית הספר גבוהה. מיכל מספרת על האתגרים שניצבו בפניהם כאנשי חינוך במציאות של תחלופה גבוהה ושל תלמידים מרקעים מגוונים. עמדה לנגד עיניהם גם העובדה שהרקע היהודי שרבים מהתלמידים יקבלו בחייהם יגיע רק באמצעותם. אתגר נוסף היה ביצירת ההפרדה בין החברות למקצועיות בקהילה קטנה ומגובשת בה כולם נפגשים עם כולם. העבודה בבית הספר זימנה כר נרחב לעצמאות. בין היתר היא מתארת פעילות מרגשת שיזמו עם התלמידים של חקר הקברים בבית הקברות היהודי והסיפורים שעומדים מאחוריהם. מיכל מדגישה את חשיבות הצבת המדדים הריאליים לשליחות וגם משתפת במחשבותיה לגבי עתיד השליחות בדרום מזרח אסיה. בפן האישי, היא מתארת כיצד השפיעה השליחות על חייהם ועל גישתם להעיז ולחשוב בגדול. הדבר בא לידי ביטוי גם בעבודת הדוקטורט עליה היא שוקדת בימים אלה בנושא השליחים כסוכני שינוי במערכת החינוך. בשל אורכו של הראיון, הוא פוצל לשני פרקים.

מסלול שליחות: ארגון תורה מציון שנה: 2018-2019 יעד: פרת', אוסטרליה נח יצא לשליחות, יחד עם צעירים נוספים, לקהילה שנחשבת המבודדת ביותר בעולם מבחינה גיאוגרפית. השליחים מהווים שם אטרקציה מיוחדת ומהיום הראשון נח הרגיש עד כמה השליח אינטגרלי וחיוני בקהילה. למרות העובדה שנח עלה לארץ מארה"ב ולכאורה היה צפוי שישתלב ללא כל קושי - הוא מתאר את האתגרים הייחודיים שהיו לו למרות ואולי בגלל שהגיע מארה"ב. הוא מתאר את אירועי הפורים המרגשים ואת יום העצמאות בו נוצר חיבור מיוחד עם שליחי "הבונים". למרות הרקע מהקהילה בה גדל, בעקבות השליחות עוצבו אצלו תובנות משמעותיות  לגבי יהדות התפוצות וקשר עם ישראל. הוא גם מתאר נוהג משונה שאימץ ללבוש ורוד בימי רביעי ואת הרושם שגילה שהדבר השאיר בעקבות שליחותו. הוא מספר זאת כדוגמה להשפעות שיש לשליח שבד"כ אינן נראות. הוא מספר על מכתב ששלח לרב יובל שרלו לאחר שחזר ארצה ומדגיש עד כמה קריטי להגיע לשליחות עם ציפיות ריאליות. לבסוף הוא משתף בטיפ כיצד להתמודד (לפחות חלקית) עם משבר החזרה לארץ.

מסלול שליחות: קהילתי שנים: 2014-2016 יעד: מנצ'סטר, אנגליה עידן פעל במסגרת ה-UJIA  (United Jewish Israel Appeal) ולקח חלק בגרעין צבר ובקמפוסים וקהילות בצפון בריטניה. לאחר שהרגיש שהיתה חסרה לו 'הרפתקה ברזומה', הוא מצא ביעד השליחות אליו הגיע קהילה מלוכדת וחמה. הוא מתאר את הקהילה כשמרנית אשר רובה שייכת לזרם האורתודוקסי, אך מגוונת מבחינת סוגי האוכלוסיות עימן נדרש לעבוד. עידן, שנדרש להתמודד עם פערי השפה, המיבטאים השונים והניואנסים התרבותיים, מתאר את הצורך להתאים את המסרים שלו לסגנונות שונים ולדבר אל כל אוכלוסיה בשפה שלה. עידן מתייחס ל'נפילה' כהגדרתו שחווה בשליחות ושמבחינתו הישארותו לשנה שניה היתה חשובה מאד להצלחת שליחותו. בשל העובדה שצעירים עוזבים את מנצ'סטר, הוא הרגיש שלא היתה לו חברה עימה יכל לבלות את זמנו והגבול מבחינתו בין להיות לבד לבודד היה מאד דק. הוא מדבר על הקושי לאזן בין עבודה לחיים אישיים, דבר אשר מלווה אותו עד היום וגם כיצד השפיעה השליחות על הבחירות שהוא עושה בחייו גם כיום.

מסלול שליחות: עמיתי ישראל (שליחות קמפוסים) שנים: 2014-2016 יעד: שיקגו, ארה"ב אייל שימש כשליח במטרו שיקגו הלל למשך שנתיים. אחריותו כללה עבודה עם 10 קמפוסים. הוא היה הראשון לשמש בתפקיד זה ומסביר כיצד פעל ללא משרד, ללא נוכחות פיסית בקמפוס מסוים, ועם חששות של הקמפוסים מטשטוש זהותם. הוא מספר כיצד הצליח לייצר קהילת צעירים רב גונית מהקמפוסים השונים, כיצד ייצר אירועים כמו יום העצמאות, בקמפוסים מרוחקים ועל הסיפוק הגדול ביותר ותחושת החותם שהשאיר מיצירת אירועי שבוע ישראל ברחבי העיר. אייל מסביר על תכנית מיוחדת נוספת שיזם כדי להתמודד עם 'האויב הגדול ביותר של שליח', כהגדרתו – הבורות. אייל הרגיש שהרקע שלו ונסיונו מעולם התקשורת ומהוראת הערבית והאיסלאם – כולם באו לידי ביטוי והתחברו בשליחות. הוא מסביר על תרבות העבודה השונה בארה"ב ובין היתר על שינוי תפישתי שעבר באופן העבודה, המחייב הגדרת מדדים להצלחה בעבודה ב"הלל". את התפישה הזו אימץ גם בחזרתו ארצה בעבודתו בתחום התקשורת. עיקר השינוי שמבחינתו טלטל אותו התבטא בשינוי זהותי בעקבות המפגש עם יהדות ארה"ב והיהדות הליברלית בפרט, זאת על אף שכבר כנער בארץ היתה לו היכרות עם הקהילה הרפורמית. לבסוף הוא מסביר מדוע הוא ממשיל את השליחות לעולם הצלילה ומהי המלצתו לשליחים בתקופה הראשונה.

מסלול שליחות: ארגון תורה מציון שנה: 2016-2017 יעד: מונטווידאו, אורוגוואי לירון שימש כשליח מטעם ארגון תורה מציון, אשר שם לו למטרה להנגיש יהדות ברוח הציונות הדתית באמצעות הקמת בתי מדרש קהילתיים ברחבי העולם. קהילת "יבנה", בה פעל לירון יחד עם שליח נוסף עימו יצא לשליחות, הינה קהילה ציונית אורתודוקסית המוגדרת כקהילת 'קירוב', כפי שמתאר לירון. לירון מפרט על מגוון הפעילויות שביצעו ועל הממשקים עם שליחים אחרים. הוא מספר על הקשיים, בפרט קשיי השפה וכיצד התמודד עימם. באמצעות שיח פתוח עם צעירים יהודיים, הגיעו עימם לשאלות בנוגע לבחירות שלהם כיהודים ועל הזהות היהודית שלהם בכלל. לסיום, הוא משתף בכלים שרכש בשליחות, הטיפים שלו לשליחים ועד כמה משמעותית ההתאמה לשליח עימו יוצאים.

מסלול שליחות: קהילתי שנים: 2014-2016 יעד: נאשוויל, טנסי, ארה"ב לירון פינקלשטיין כבר הוסמכה כעו"ד, אך החליטה לבחון את עולם השליחות שתמיד משך אותה. היא בחרה לצאת לקהילה בנאשוויל בה מצאה את החיבור לכל הפרמטרים שחיפשה בשליחות. היא מציינת שלמרות ההכנות הרבות לקראת היציאה, ה'אסימונים נופלים' רק בחודשים הראשונים לשליחות. למרות הפערים התרבותיים ובאופי העבודה, ההתאקלמות היתה נוחה בזכות ההתנהלות הנכונה של אנשי הפדרציה בקליטתה. לירון הביאה לידי ביטוי את עולמות התוכן שלה כגון מעולם המשפט הישראלי. היא עבדה עם קבוצת בני נוער במהלך השנה על חינוך לישראל כאשר השיא היה סיור לאיזור השותפות בישראל. לירון התרגשה לבנות איתם את החיבור לישראל ואת החיבור למארחים וגם לגלות על עבודה משותפת סביב התכנית של מנהיגי הקהילות מהזרמים השונים. לירון הובילה את ארגון טקס יום העצמאות שהתקיים בפעם הראשונה בפארק עירוני, בו השתתפו יהודים ולא יהודים אשר גם היו שותפים פעילים באירוע. מבחינתה זה היה אירוע שיא מרגש מאין כמוהו, עם שיתופי פעולה מעוררי השראה. רק עם חזרתה ארצה, קלטה עד כמה משמעותי המטען שסופגים בשליחות, ברמה האישית וברמה המקצועית. לירון מתארת עד כמה רשת הבוגרים משמעותית בחזרה לארץ וכן הצורך בעיבוד החוויה. לירון תרגמה את נסיונה ואת הכלים שרכשה בשליחות לעבודה בסוכנות היהודית וכיום ממונה על התכנים החינוכיים וההכשרות של מסלול שנת השירות.

גל שימש כשליח "עמיתי ישראל" מטעם הסוכנות היהודית, באוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה, בין השנים 2015-2017. רק בהכשרה שעבר בארה"ב הסתבר לגל עד כמה נחשב הקמפוס בסן דייגו אנטישמי במה שקשור ל-BDS. תקופה זו היתה דרמטית לאור משאל שנערך בקרב הסטודנטים בו נוצר רוב לתנועת ה-BDS ולאחר מכן התקיים שם הכנס הלאומי של ה-BDS. הוא מציין את פעילותו בתוך מציאות של קרע בקרב הארגונים הפרו-ישראליים. הוא הגיע למסקנה שיש צורך לייצר פעילות שדווקא לא תהיה קשורה לישראל ושתתאים לאופי הקמפוס. כך הוחלט על פעילות של נקיון חופים שהתקיימה בדיוק באותו הזמן בו נערך בקמפוס כנס של ה-BDS! פעילות זו היתה נקודת המפנה והפתיח ליתר הפעילויות שבאו בעקבותיה שכן היו קשורות לישראל. האירוע המוצלח הבא היה סיור ה-Fact Finders לישראל מה שהחל לגרום לשינוי התדמית של ישראל בקמפוס. התשתית שנוצרה כתוצאה מהפעילויות הללו וגיוס השותפים, סייעה לגל ולתא הפרו-ישראלי להעביר החלטה שאומצה ע"י אגודת הסטודנטים לפיה: אירוע המכיל דה לגיטימציה כנגד ישראל, סטנדרט כפול כנגד ישראל ודמוניזציה של ישראל – יוגדר כאנטישמי ויגונה. זו היתה הפעם הראשונה בה התא הפרו-ישראלי נקט בפעולה פרואקטיבית כנגד ה-BDS. גל מכנה את ההצלחה כ"מסחררת" עד כדי שכשהסתיימה שליחותו, אגודת הסטודטים היתה פרו-ישראלית ולא נותר תא אנטי-ישראלי בקמפוס.  הוא מסביר על נקודת המבט שלו בנוגע ל'החזרת השליחות הביתה' ומתאר כיצד לקח את הכלים שרכש בשליחות והיה מעורב במה שהוביל להעברת החלטות כנגד ה-BDS  באוסטריה ובגרמניה. 

הרב משה בלום יצא לשליחות רבנית לקהילה היהודית בורשה, פולין. הוא, יחד עם משפחתו, יצא מטעם מכון שטראוס-עמיאל ושימש כראש כולל מטעם ארגון "תורה מציון". השליחות, שהתקיימה בין השנים 2013-2017, פעלה תחת חסות הקהילה והרב הראשי לפולין. הרב בלום מסביר את הרקע ליציאתם לשליחות בורשה, וכיצד הוא התכונן לקראתה. הוא מסביר כיצד התמודד כרב בקהילה, ללא רקע בפולנית וכיצד הגדיר את מטרות השליחות מבחינתו. הוא מספר על הקהילה כיום ועל האנשים עימם עבדו ומדגיש טיפ חשוב שלמד לקראת השליחות, אשר חסך ממנו להיקלע לסכסוך שהתקיים בין אנשים בקהילה. הרב בלום משתף בסיפורים מיוחדים מתקופת השליחות, כגון טקס ייחודי של קבורת כתבי קודש, אשר גם זכה להד תקשורתי במדינה. הוא לקח על עצמו משימות מיוחדות, כגון עבודת הנגשה עבור תיירים יהודים שמגיעים לפולין וכן שילוב רכיב שזיהה כחיוני במסגרת משלחות המסע לפולין. הוא מספר על מעורבותו בממשקים עם האוכלוסיה הלא-יהודית ועל נסיונותיו לתווך בין ישראלים לפולנים במצבים של אי הבנות. לבסוף הוא משתף בכך שגילה דווקא בפולין עד כמה "רב המחבר על המפריד" בין חלקי העם ועל חשיבות ההעמקה בהבנת הקהילה וכהגדרתו: "מה אנשים צריכים ולא מה אתה חושב שהם צריכים". קישור לרקע על השליחות מהאתר של ארגון "תורה מציון": כאן. מידע לתיירים שהכין הרב משה בלום: כאן. קישור לכתבה המתארת את טקס קבורת ספרי התורה: כאן.

רן שימש כשליח בשנת 2012-2013 בשיקגו, ארה"ב מטעם תנועת בני עקיבא העולמית. הוא פעל במסגרת ביה"ס Chicago Jewish Day School ובקהילה אורתודוקסית פלורליסטית, בית הכנסת "אנשי שלום", בה גם הקים את סניף בני עקיבא. רן מסביר שבמשך שנים ידע שהוא רוצה לצאת לשליחות ולמרות שלא דבר אנגלית בער לו "לכבוש את העולם" כהגדרתו. הוא מתאר את הדרך הטובה ביותר שלו ללימוד האנגלית במסגרת השליחות ואת הגישה עימה הגיע שסייעה לו להתגבר על מחסום השפה. הוא גם משתף באירועים שממחישים את פערי השפה והתרבות. רן למד הרבה על שיפוטיות ומורכבויות מבחינת זהות דתית ומתאר דברים שגילה באורח החיים הדתי בקהילה, שהפתיעו אותו כמי שגדל בבית דתי-ציוני טיפוסי בארץ. מבחינתו הוא למד שיעור בצניעות וששליח חייב להיות תמיד מוכן ללמוד תוך כדי תנועה ולא להגיע עם תשובות. השליחות 'הפכה את עולמו' בהרבה מובנים והוא מסביר מדוע לדעתו תקופת שליחות היא לא עצירת החיים אלא מיקסום שלהם.

אלה שימשה כשליחה קהילתית בסנט לואיס – מיזורי, ארה"ב בשנת 2014-2015. אלה נדרשה לעבוד במסגרת שלושה גופים שחברו יחד: בית כנסת אורתודוקסי, שבט הצופים דובר העברית וה-JCC. יעד השליחות היה חדש והאתגר שבפתיחתו קרץ לאלה. היא מתארת את ההכנות הרבות שעשתה לקראת היציאה לשליחות ואת מאמציה להבין לעומק את הצרכים הקהילתיים מחד אל מול שאיפותיה מאידך. היא מפרטת את הפעילויות שיזמה ואת האסטרטגיות שהינחו אותה ובין היתר כיצד יצרה חיבורים בין הישראלים לבין היהודים הותיקים. היא מתארת את המתח סביב ההחלטות כיצד לחלק את הזמן בין הארגונים והפעילויות השונות ואת החוויה היהודית העוצמתית שהרגישה דווקא שם, הרחק מישראל. מבחינתה זו היתה שנה של הרבה עצמאות אישית, בה כהגדרתה, "את לומדת להיות החברה הכי טובה של עצמך". המטרה שעמדה לנגד עיניה במהלך השליחות היתה שהמימון לשליחות לא ייפסק בתום השנה ושתהיה הכרה בקהילה לחשיבות תפקיד השליח. לשמחתה, שרשרת השליחות המשיכה עוד אחריה. לבסוף היא מספרת על ההחלטה הקשה שקיבלה לחזור ארצה עם תום השנה ועל המשך עשייתה השליחותית בארץ. בעקבות שליחותה, אלה זיהתה את האוכלוסייה של החיילים העולים לאחר שחרורם והחליטה להקים מיזם, יחד עם חברה יקיר דניאל, שילווה ויסייע להם. לקישורים על המיזם של אלה ויקיר: https://www.jpost.com/israel-news/forget-the-jewish-agency-emissaries-of-yore-497794 https://www.youtube.com/watch?v=n3E3dCavq3Q&t=2s