את מנחת מהעומר מביאים דווקא מתבואת ארץ ישראל. מדוע נקטה המשנה בכלים דווקא דוגמא זו כדי לאפיין את קדושתה של ארץ ישראל? מה משמעותו של איסור חדש בחו"ל על פי זה, ומה עומד מאחורי טענתו של הב"ח בנוגע לתבואת נכרי בחו"ל? וגם, האם קרבן העומר הוא קרבן השייך למערכת הקרבנות של חג המצות, או שהוא קרבן של ט"ז ניסן, בלי שום קשר לפסח?