, 68.5 מגה)

– אז מה זה בעצם EGX Rezzed, ומה עשינו שם? מבין מאות המשחקים שבתערוכה, היו כמה שגם הצליחו לתפוס את תשומת לבנו, וגם חשבנו שראויים לאזכור. ואלו שמות:

– Like a Boss. משחק מובייל בו אתם משחקים את הבוס הסופי במבוך, וצריכים להתמודד עם הרפתקנים מעצבנים שבאים להרוג אתכם ולגנוב לכם את האוצרות.

– Tokyo 42. תוצר אהבתם של Syndicate ו-GTA.

– Sol Trader. תוצר אהבתם של Elite Dangerous, Asteroids ו-Dwarf Fortress.

– If Found, Please Return. חקירה של יומן של נערה מדרום אירלנד. מעין סימולטור קריאה, אם תרצו.

– A place for the Unwilling. משחק הרפתקאות בעולם פתוח, בו אתם מסתובבים בעיר חיה ונושמת, ומשתתפים באירועים שמעצבים את העתיד שלה.

– Event0. משחק הרפתקאות בתחנת חלל, על מערכת היחסים בין אדם למחשב התחנה. ואם בא לכם לשחק בו, אתם אפילו יכולים להרשם כ-Playtesters, דרך האתר הרשמי שלו.

– Quantum Break. משחק יריות מגוף שלישי, בו אתם משחקים בחור עם היכולת לשלוט בזמן, שצריך לגלות מי הרג לו את הכלב, או משהו כזה. בנוסף: הסל בו נמצאות כל הביצים של מיקרוסופט.

– Lumo. משחק פאזלים איזומטרי, עם אווירה שמזכירה את Little Big Adventure.

– Heat Signature. משחק התגנבויות ממבט-על, מבית היוצר של Gunpoint. מעין גרסת דו-מימד של No Man’s Sky, שמתמקדת בלהרביץ לאנשים בספינות במקום בחקירת כוכבי לכת.

– Orcs Must Die – Unchained. ההמשך השני ל-Orcs Must Die. הפעם המשחק נמצא ממש על קו התפר בין Tower Defense מגוף שלישי, ל-MOBA, כשהוא לוקח אלמנטים משני הז'אנרים ומשלב אותם למשחק אחד.

– The Sigma Theory. משחק, אהם, ריגול? אולי בחר את ההרפתקה שלך? לא ממש ברור. אבל הוא מעניין!

– Tokyo Dark. משחק הרפתקאות יפני, בו ההחלטות שלכם משפיעות על העלילה (!) עבר גיוס מאוד מוצלח בקיקסטארטר, מה שבתקווה יבדיל אותו משאר ההרפתקאות האינטראבטיביות היפניות המוכרות.

– Black the Fall. משחק פאזלים דו מימדי בו אתם צריכים לברוח ממפעל המדינה קומוניסטית. הגרסה המדכאת (יותר) של Abe’s Oddysee.

– Antioch, Scarlet Bay. סיפור אינטראקטיבי מרובה משתתפים. טוב, כפול משתתפים. שני בלשים בעלילה פילם-נוארי שכזו.

– Mekazoo. פלטפורמר 2.5-מימדי, בו אתם מסתובבים ביער יפהפה, וצריכים להציל את החברים שלכם – חיות שהפכו לרובוטים ונאלצו להלחם בכם בעל-כורחם.

– ועכשיו כמה אזכורים-של-כבוד:

– כמה רשמים כלליים מהכנס.

– ערן מרגיש שהמטרה העיקרית של EGX Rezzed היא לשחק במשחקים. בניגוד לאחיו הבכור, זה לא יותר מאוסף של טעימות.

– אסף מוסיף שהכנס מרגיש מגוון מבחינה אתנית. גם בקהל וגם אצל המפתחים. אמנם הגבר הלבן הבריטי עדיין מיוצג שם בייצוג יתר, אבל רואים שם יותר אנשים משאר אירופה, ואף מהעולם. ואתם יודעים מה? חלקם אפילו נשים.

– התפוצצות ה-Virtual Reality הורגשה בעוצמה בכנס הזה. שלוש הפלטפורמות המרכזיות (Vive, Oculus Rift ו-Playstation VR) הוצגו בו בגאון, והיו התצוגות הכי פופולריות בכנס. ועדיין, רוב המשחקים מרגישים יותר כמו Tech Demos, ולא משחקים שלמים.

– אסף מציין את תחושת הבזבוז שהכנס גורם לו. מבין מאות המשחקים שהוצגו שם, הרבה מאוד מהם נראים או דומים זה לזה, או למשחק אחר שכבר יצא, ותידרש הרבה עבודה בשביל לגרום להם להצליח בשוק המוצף. אז, כאילו, למה להשקיע את כל שעות הפיתוח האלה?

– דקל מתלונן על הטרנד העיצובי של השנה. בשנה שעברה זה היה Pixel Art, והשנה קפצנו מימי ה-8-bit לימי ה-32-bit, עם סביבות 3D נטולות טקסטורות.

– דקל מוסיף משהו על התמהיל של הכנס. Rezzed נוצר וממותג ככנס משחקי אינדי, אבל יותר ויותר נכנסים אליו משחקי AAA, או לפחות כאלה שמופצים ע"י המפיצות הגדולות, מה שמוריד את הפוקוס ממשחקי האינדי.

– ודבר אחרון: חשבתם שנפטרתם ממנו, אבל לא! כמו בשלוש השנים הקודמות, Prison Architect הפגין נוכחות גם בכנס הזה, למרות שהוא כבר יצא לשוק. בכלל, Introversion, שהיתה מוכרת דווקא כמפתחת של משחקים עם רעיונות מאוד מקוריים, הציגה, חוץ מ-Prison Architect, שני משחקים חדשים בכנס הזה: חיקוי של The Unfinished Swan, וחיקוי של Keep Talking and Nobody Explodes. איך נפלו גיבורים? נחיה ונראה.

–  הסוף. אם אתם רוצים למשיך לקרוא אותנו, לצפות בנו או להקשיב לנו אתם מוזמנים לאתר שלנו, לדף הפייסבוק, לחשבון הטוויטר או לעמוד היוטיוב.