זלמן גרדובסקי היה חבר בזונדרקומנדו באושוויץ. התנאים הפיזיים המשופרים אפשרו לזונדרקומנדו להקים מחתרת שבמסגרתה התקוממו ופוצצו את אחד הקמטוריומים ואף כתבו כמה יומנים, המתעדים את שראו, עשו וחוו. אבל בניגוד ליומני שואה אחרים, היומן של זלמן כתוב בשפה לירית, ומלא בתיאורים של מחשבות ורגשות מדומיינים ועודפים, המושלכים על דמויות כלליות שחלפו מולו בתאי הגזים. אז מה בעצם הוא ניסה להגיד לנו, ומה אפשר ללמוד מזה על עולמו הפנימי? ישבנו עם ד"ר אביחי צור לשיחה לשיחה על שירה, השמדה והמקום של אלוהים.בלב הגהנום: http://www.ybook.co.il/book/6069/page_5788האתר של עודד: https://odedfire.co.il/הספר של ניל: https://bit.ly/300shavimלתמיכה בנו בפטראון: https://www.patreon.com/historiaהיסטוריה גדולה, בקטנה בפייסבוק: www.facebook.com/Diggstoryמוזיקת פתיחה וסיום: Scott Holmes / Corporate Innovative