פרק שמיני לנסחפים ובו אנחנו יורדים לעומקו של הספר. האם קפקא צדק כשאמר שסנצ׳ו פנסה הוא האסון של דון קיחוטה כי הוא מציג בפניו את המציאות? האם ערן עושה פרצופים לעמית או להפך? האם עקרון המציאות הכרחי באהבה?