שלי שם טוב, אימו של עומר החטוף בעזה, על המחאה השקטה 'כתף אל כתף' ("לפעמים יש בשקט ובהתכווננות הפנימית יותר עוצמה מכל צעקה"), תחושותיה האישיות ("כל בוקר אני נכנסת לחדר של עומר ומבקשת ממנו להיות חזק") והאחיזה באופטימיות ("לא אאבד תקווה עד שכולם יחזרו, גם החיים וגם המתים")