את המחזאי גור קורן פגשתי בפעם הראשונה כשהוא שיחק בהצגה (שכתב) בדירה בה אני מתגורר.סצנה קסומה של 30 אנשים שיושבים בדירה בפלורנטין כששני אנשים מולם נושמים את הדמויות שלהם עד כדי התמזגות ומביאים את עצמם ואת החיים לקדמת הבמה.גור הוא מסוג האנשים שחיים עומק מצד אחדולא לוקחים דברים ברצינות מדיי מהצד השני.מצליחים לאחוז במתח הדק הזה המאפשר לתת לדבר הנפלא הזה שנקרא חיים להתרחש ולהתרגש.ואת זה הוא מביא לעולם דרך כתיבתו המיוחדת במחזות שברא.כבר תקופה לא קצרה שרציתי לראיין את גור ולהיכנס לתוך נימי מוחו ולתוך עולם המחזאות והכתיבה.והנה ההזדמנות.אז,מה זו אמנות?מה המנוע שיוצר צריך ואיך מאתרים ורותמים אותו?למי אני כותב? לקהל או לעצמי? איפה עובר גבול המסחור?האם אפשר להרוויח כסף ולהיקרא אמן?איך מתמודדים עם אתגרי ה-"זהות" שיוצרים חווים? מתי אני יכול לקרוא לעצמי שחקן, מתי מחזאי ומתי אני סתם מישהו בין עבודות.אז אם בא לכם שיחה כנה ופתוחה עם אישיות מהממת שמביאה איתה עומק שעטוף ברוח שטות בריאה שלא לוקחת את החיים ברצינות מדי,בואו .