לנה קכלר, הייתה פסיכולגית פדגוגית וסופרת, ספרה הידוע ביותר הנו "מאה ילדים שלי" לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, עבדה לנה כמורה ולימדה בסמינר למורים יהודיים בפולין. לנה הצליחה להסתתר ולשרוד את תלאות המלחמה. בסיומה, בעודה מחפשת אחרי קרוביה היא היגיעה לבית הועד היהודי בקרקוב בו גילתה עשרות ילדים יהודיים יתומים שניצלו ושהיו במצב גופני ונפשי קשה .לנה, אספה את הילדים העזובים והקימה עבורם בית. שהיה למעשה בית החלמה מסגרת לימודית ותחליף למשפחה שאבדה .לנה אספה גם ילדים יהודיים ממנזרים ואף פדתה ילדים שהוסתרו אצל איכרים פולניים, בכסף. לאחר שפורעים תקפו את בית הילדים, הבריחה לנה את כל דירי בית, אל מחוץ לגבולות פולין בדרכם לארץ ישראל בשיחות שקימה עם ילדי בית הילדים שלה שמעה ורשמה את שעבר עליהם את סיפורם הוציאה לאור בספרה "אנו המאשימים" בעקבות ספרה הלכתי אל אחדים מילדי בית .הילדים ובקשתי לשמוע בקולם את עדותם. חלק מהעדים נפתרו מאז שיחתנו. בפרק הראשון מביא את סיפורו של נחום בוגנר שהיה ילד בן 8 שפרצה המלחמה .
