קולולושה - עברית לשון שפה

ממה הושפע הרמב"ן יותר - מלשון המקרא או מלשון חז"ל, מה יחסו של הרמב"ן לארמית, כיצד השפיעה הערבית על לשונו, ואילו מילים בעברית הוא חידש. *** הרמב"ן חי בימי הביניים, אחרי תקופת המקרא ואחרי תקופת חז"ל, וכשהוא כתב את פירושו לתורה האם הוא הושפע יותר מלשון המקרא או מלשון חז"ל? ד"ר אליאור בביאן כתב דוקטורט בנושא, ובפרק "בקולולושה" הוא מציג את ממצאיו במגוון זוויות ותחומים: אוצר המילים (עץ המקראי לעומת אילן החז"לי, גוי במובן המקראי לעומת גוי במובן החז"לי) תורת הצורות (סיומת -ים לעומת -ין; התפעל-נתפעל) הכינויים (אלה-אלו, אנו-אנחנו, זאת-זו) התחביר (ש-אשר) מערכת הזמנים (יקטול-קטל) הסמיכויות (סמיכות רגילה לעומת סמיכות בתוספת של). בפרק ד"ר בביאן גם מסביר מדוע בתחום מסוים הושפע רמב"ן יותר מלשון המקרא ומדוע בתחום אחר מלשון חז"ל. עוד בפרק: כיצד השפיעה הערבית על לשונו של הרמב"ן, אילו מילים בעברית חידש הרמב"ן, ומה יחסו לשפה הארמית. וגם: כיוון שד"ר בביאן הוא אלוף האלופים בחידון התנ"ך, חילצתי ממנו טיפ מה נדרש כדי להיות אלוף האלופים. *** ד"ר אליאור בביאן – עורך לשון בהוצאה לאור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כתב דוקטורט על "לשונו של הרמב"ן בהשוואה לרובדי הלשון הקודמים של העברית", ועוד מאמרים בנושא. חתן התנ"ך העולמי, וגם אלוף האלופים. מרצה לתנ"ך במסגרות שונות, ובימים אלו כותב פירוש מקורי לסוגיות נבחרות בפרשות השבוע. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

למה שפת הסימנים אינה שפה בין-לאומית, כיצד מפסקים בשפה חזותית ואיך גבות העיניים תורמות לעניין, וגם: מה אפשר ללמוד על שפת הסימנים מסיפור זהבה ושלושת הדובים. *** מי המציא את האל"ף-בי"ת של שפת הסימנים, איך ממציאים סימנים למילים חדשות (אינסטגרם וטיקטוק, למשל) או לפוליטיקאים ומפורסמים חדשים, ולמה שפת הסימנים אינה שפה בין-לאומית (הידעתם? יש שפת סימנים אמריקאית ושפת סימנים בריטית והן שונות לחלוטין!). בשיחה עם ראש המדור לשפת הסימנים הישראלית (להלן: שס"י) באקדמיה ללשון העברית יהונתן שיוביץ (חירש בעצמו) עסקנו בהיסטוריה בת ה-100 שנה של קהילת החירשים בישראל, בהשפעת הגרמנית על שס"י ובשאילת סימנים משפות מסומנות אחרות (ממש כשם שאנחנו שואלים לעברית מילים משפות אחרות). בשיחה דיברנו על התחביר השונה של שס"י לעומת העברית (ולמה זה קרה); כיצד מפסקים בשפה חזותית, איך גבות העיניים תורמות לעניין, ומה אפשר ללמוד על שס"י מסיפור זהבה ושלושת הדובים. וגם: איך ניפוח של לחי אחת משנה את המשמעות של הסימן והאם נכון שקל יותר ללמוד את שס"י כי אין בה מערכת בניינים, זמנים ושורשים. עוד תגלו בפרק איך בשפות שונות מסמנים שונה חתול וציפור, כיצד בשס"י מסמנים את המילים קולולושה, מיגונית וארץ כנען, וגם איך מסמנים מילים מעולם הלשון: עברית, שפה, דקדוק, מילה, עיצור, הברה, בניינים, ומתי יהיו סימנים לבניינים פיעל, פועל והתפעל. בשיחה גם הסביר יהונתן מהי שפת הסימנים "פא", מה צפוי לנו במילון המיוחד לשס"י שיוזמת האקדמיה ללשון, וגם איפה אפשר ללמוד שפת הסימנים (התשובה: כאן). *** יהונתן שיוביץ – ראש המדור לשפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון העברית, מורה לשפת הסימנים הישראלית ומרצה לנושאי קהילת החרשים ותרבותה. מתורגמן הפרק לשפת הסימנים – טל בוּסִידָן. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

ילדים הם בעצם סטטיסטיקאים קטנים, יש סיבה טובה למה הם אומרים מיכנס במקום נכנס ומחליץ נעליים במקום חולץ ולבינה המלאכותית יש מה ללמוד מהם על רכישת שפה – שיחה מרתקת על חקר רכישת השפה של הילדים. *** המסקנה: בעזרת יכולות הקֶשב והזיכרון שלהם אפילו ילדים בני שנתיים(!) עוסקים כל הזמן בסטטיסטיקה ובייצור הכללות. המסקנה הזו מסבירה שלל "שגיאות" לשון שהם אומרים: ביצה-ביצות, איש-אישים (פה ההסבר פשוט), נפרק לעומת התפרק, מיכנס במקום נכנס, רצָתי במובן רציתי (באלה ההסבר מורכב יותר). הכללות פה שונות ומשונות: ממילה שאינה מסומנת כנקבה והיא במין נקבה, דרך הֶקֵשים והשוואות, וכלה בזיהוי התבניות והמשמעות של הבניינים בעברית. בפרק שהוקלט בפני קהל בזום ("קולולושה חי") שוחחתי עם פרופ' דורית רביד על "השגיאות" של הילדים, ועסקנו בסוגי שגיאות: שמות עצם, תארים (חולצה אחרה במקום אחרת), פעלים (מלחיץ נעליים במקום חולץ) ומילות יחס (ממנך במקום ממך), והממצאים מרתקים. בפרק תגלו אילו שלושה דברים קשים יש במעבר עִיפָּרון-עֶפְֿרונות, למה הם אומרים מגידה במקום אומרת, וגם פיחד במקום פחד ומתי הם יוצרים צורות כמו צְדף=צדפה, בייץ=ביצה. עוד תגלו איזו מילה עברית הכי קשה לילד להפוך מיחיד לרבים, מה המשקל והבניין המצויים ביותר בעברית ומה זה מלמד אותנו על השפה של הילדים. לקראת סוף הפרק עסקנו בשאלה אם לתקן ילד קטן שמדבר בשגיאות בעברית ודנו על תפקיד הבינה המלאכותית בהבנה איך רוכשים השפה. *** דורית רביד היא פרופ׳ אֶמֶריטה באונ' תל אביב; בלשנית העוסקת בחקר רכישת העברית הדבורה והכתובה בקרב ילדים ובני נוער. חברת סגל בחוג להפרעות בתקשורת (הפקולטה לרפואה), ובבית הספר לחינוך באונ' תל אביב. בין תפקידיה הייתה יו"ר האגודה הישראלית לאוריינות ושפה, נשיאת החוג הישראלי לבלשנות, וסגנית הנשיאה של הארגון הבינ"ל לרכישת שפה. כיום היא עורכת כתב העת הבין-לאומי Written Language and Literacy בהוצאת Benjamins. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

האם יש קשר בין מכונה-machine, עין-eye ואיך יודעים זאת, על חוסר הקשר בין חרב ובין להחריב, ועל המשמעות המפתיעה של "נעים זמירות ישראל" ואיך שם העיר עזה מוכיח זאת. *** אטימולוגיה עממית הכוונה להסבר לא נכון של מקור של מילה. למשל: הגיוני לחשוב שיש קשר בין המילים חרב ולהחריב, ובין המילים מסתורין וסתר, אבל בפועל אין קשר כזה. איך יודעים שאין קשר כזה, והאם יש אטימולוגיה עממית בתנ"ך וגם בחז"ל? בפרק שהוקלט בפני קהל בזום ("קולולושה חי") שוחחתי עם ד"ר גבריאל בירנבאום על אטימולוגיה עממית שיצרה מילים חדשות (אחיין, דודן, חשוון), על השאלה אם כשחז"ל הסבירו משמעויות של מילים הן חשבו שזה נכון מדעית או שהם התכוונו לדרשה שנועדה להביע רעיון מסוים (למשל: אפיקומן, פרוזבול), וגם: איך חוקרי הלשון יודעים אם יש או אין קשר בין מילים ואיך האדם הממוצע שאינו חוקר יוכל לגלות זאת בעצמו. בשיחה דיברנו על מילים שונות: האם יש קשר בין בלשן ובין לשון, על המשמעות המפתיעה של "נעים זמירות ישראל" שאומרים על דוד המלך ואיך העיר עזה מוכיחה זאת, כיצד יודעים שהמילה עוגן אינה עברית במקור ושאין קשר בין המילה ערכאות למילה עָרַך או לעורך דין. בפרק גם הפרכנו את הקשר בין כלב ובין כולו לב, וגם דיברנו על מילים בעברית שנשמעות דומות למילים בשפות אחרות ואיך יודעים איזו שפה הושפעה מרעותה, כגון מכונה-machine, פרטי-private, עין-eye, יש-yes, אבוב-oboe, שף-chef. *** ד"ר גבריאל בירנבאום – בלשן, מחבר הספר "לשון המשנה בגניזת קהיר". היה בעבר המזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

יש כמה מסקנות מפתיעות מאוד בפרק: השימוש הדל באימוג'ים (פרצופונים), שימוש מועט בסלנג ובעברית נמוכה, וגם פנייה רבה יחסית להיגיון ולא רק לרגש. פרק "קולולושה חי" מיוחד בנושא עולם התגוביות. *** אם בעבר חששנו שהכתיבה בעולם הדיגיטלי תרדד את העברית, הממצאים מראים שבעולם התגוביות בשיח הפוליטי העברית שולטתתתתתתת!!! זו עוד מסקנה מפתיעה מהשיחה שלי עם ד"ר הילה שובלי-פולק על לשון התגוביות-טוקבקים בשיח הפוליטי. בפרק שהוקלט בפני קהל בזום ("קולולושה חי") עסקנו בתגוביות מן ההיבט של עולם הרטוריקה ושל עולם הלשון. עולם הרטוריקה – מה האסטרטגיה השכנועית-רטורית הרווחת בתגוביות, באילו אמצעים רטוריים מרכזיים משתמשים המגיבים (קונוטציות, קלישאות, משחקי תפקידים, שאלות רטוריות ועוד), על תגוביות לגופו של אדם או לגופה של טענה, למה ברוב התגוביות יש "רטוריקת נגד", ועל תקשורת לא מילולית מועטה יחסית והסיבות לכך. עולם הלשון – המשלב הלשוני בתגוביות, על כתיבה שמחקה את הלשון הרשמית דווקא, על סימני פיסוק מוגזמים, למה הדימוי של התגוביות הוא כשל לשון דלה ונמוכה, ועוד. אגב, כמה דוגמות לתשובה מהשאלה בכותרת הפרק: קואליציה-גועליציה, משטרה-משטרע, ליברמן=פוטין, ישראל=איראן. *** ד"ר הילה שובלי-פולק – מרצה במחלקה ללשון העברית באונ' בר אילן, חוקרת לשון וחברה, רטוריקה וסגנון. כתבה דוקטורט בנושא "ניתוח לשוני ורטורי של תגוביות בהקשרים פוליטיים במרשתת" (עבודת הדוקטורט נמצאת במלואה באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il/

תורה, משכן, קורבן, כנסת – האם הפיכה של מילים שמשמשות בקודש לשימוש גם בחול היא חידוש של עברית ימינו או שכבר בתנ"ך עצמו מילים אלה שימשו לקודש וחול? שיחה מרתקת על תופעת החילון, כולל שבירת מיתוסים. *** לא אחת שמעתי תלונות שהעברית שלנו אינה לשון קודש כי היא שינתה מילים ששימשו בתנ"ך: בתנ"ך הן שימשו בקודש ואילו היום הן משמשות לחול, כמו משכן (בתנ"ך: משכן העדות, היום: משכן הבימה), מכהן (בתנ"ך: מכהן בבית המקדש, היום: מכהן במשרה בכירה), תורה (בתנ"ך: דברי קודש, היום: תורת המשחקים), ואת השינוי הזה כינו בשם תופעת החילון. בשיחה עם ד"ר גבריאל בירנבאום יצאנו לבדוק אם אומנם תופעת חילון יש פה או שמא כבר בתנ"ך מילים מסוימות שימשו הן לקודש והן לחול (קלקלן-סופיילר: האפשרות השנייה). בפרק תשמעו על הוויכוחים שהיו במתן השם כנסת לכנסת ישראל אשר בירושלים, תגלו על תופעת החילון בשפות אחרות (הולידיי – יום קדוש שהפך ל... חופשה), מה הסיפור של קדֵשה במשמעות יצאנית, וגם: על השינוי שחל בדבר שמאיר לנו - המנורה, ועל המהפך שקרה במונח יום הזיכרון. שימו לב: בערך בדקה 0:55:30 נאמר אבא קובנר במקום ברל כצנלסון. *** ד"ר גבריאל בירנבאום – בלשן, מחבר הספר "לשון המשנה בגניזת קהיר". היה בעבר המזכיר המדעי של האקדמיה ללשון העברית. פרקים קודמים בקולולושה בהשתתפות ד"ר בירנבאום: "קולולושה" פרק 5: מי רוצה לבטל את סימני הניקוד? "קולולושה" פרק 6: לא רק חי"ת ועי"ן – אילו עוד צלילים נעלמו מהעברית? "קולולושה" פרק 27: יש דבר כזה "עברית נכונה"? "קולולושה" פרק 28: שאילת מילים לועזיות – איום אמיתי על העברית? "קולולושה" פרק 38: צעצוע, חשמל, אקדח – מילים מהתנ"ך שהשתנתה משמעותן *** הרחבות על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il/

מה אתם קונים: ריבת אפרסק או אפרסקים, מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל על השלט בשוק כתוב: עגבנייה 9.90 לקילו, ומדוע הסיפור נקרא "האריה שאהב תות" בעוד אנחנו אוהבים תותים – על השימוש ביחיד או ברבים בשמות. *** תחשבו רגע מה אתם קונים: ריבת תות או תותים, ריבת אפרסק או אפרסקים? חשבתם פעם מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל בשוק על השלט כתוב: עגבנייה (ביחיד) ב-9.90 ש"ח לקילו; מדוע אנחנו אוכלים עדשים (ברבים) אבל כרוב (ביחיד); ומדוע שם הסיפור הוא "האריה שאהב תות" בעוד בפועל אנחנו אוהבים תותים? – שיחה מרתקת על השימוש ביחיד או ברבים בשמות בתחום המזון. בפרק תכירו מהו שם קיבוצי, תשמעו סקירה קצרה האם שם קיבוצי בא בתנ"ך ובלשון חז"ל ביחיד או ברבים, וממה מושפעת עברית ימינו בשאלה זו (רמז: שפות זרות). כמו כן בפרק תשמעו את התבחינים-קריטריונים המרכזיים (כמו אופן תרבות הצריכה, אחידות החומר, שאלת הגודל) מתי מאכל מסוים ייאמר ביחיד ומתי ברבים, והאם יש פה מוסכמה עולמית או שכל שפה מגדירה לעצמה מה יחיד ומה רבים. וגם נקבל הצצה לשפות שאין בהן כלל יחיד ורבים ואיך הן מצליחות לייצג בדיבור יחיד או רבים. *** ד"ר קרן דובנוב – חברת האקדמיה ללשון העברית, ולשעבר מזכירה מדעית באקדמיה ללשון. מלמדת לשון ועריכה במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, שם היא גם המנהלת של התוכנית. למדה בלשנות כללית באוניברסיטת מוסקבה, לשון עברית באוניברסיטת בר אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים. מתמחה בחקר העברית בתקופת ההשכלה, וחוקרת את התהוות העברית החדשה. *** עוד הרחבות על הפרק - באתר "לשוניאדה": https://leshoniada.co.il/

מאיזו שפה הכי קשה לתרגם לשפה אחרת, האם תרגום הוא יצירה חדשה של המתרגם, איך מצליחים לתרגם קטע שיש בו משחק מילים, ומהם שלושת העקרונות המרכזיים שחשוב לדעת כדי להיות מתרגם טוב הן בתחום הפרוזה והן בתחום השירה *** כשניגשים לתרגם ספר או שיר – איך ניגשים למלאכה ומה שיטת העבודה: מתרגמים עמוד עמוד? מתרגמים כמה שעות ברציפות או מעט מעט? בשיחה עם המתרגם והמשורר צור ארליך שוחחנו על שיטת העבודה שלו, וגם על איך הוא מצליח לתרגם אע"פ שאינו מכיר את שפת המקור על בוריה, מאיזו שפה הכי קשה לתרגם לשפה אחרת, ומה האתגר הגדול ביותר בתרגום שיר או פרוזה משפה לשפה. עוד דיברנו על ההבדל בין עברית לאנגלית – איזו שפה קצרה יותר בשירה ובפרוזה, ממה נובע ההבדל הזה ואילו פתרונות מוצאים מתרגמים כדי להתגבר על ההבדל (למשל, שימוש בכינוי חבור: אהבתיה, או שימוש בעתיד במקום הווה). צור גילה איך מצליחים לתרגם שיר שיש בו משחק מילים, ואם היה שיר שהוא התחיל לתרגם אבל משך את ידו ממלאכת התרגום בגלל הקושי לתרגמו. עוד שיתף מדוע בתרגומיו הוא מהדר בחריזה יותר מכותב השיר המקורי(!) ובעיניו אין בכך חוצפה אע"פ שהוא משנה ממה שכתוב במקור, וגם השיב על השאלה אם תרגום שיר הוא יצירה חדשה של המתרגם. בשיחה גם תקבלו כלים לזהות את "מחלת התרגמת", קרי: איך לזהות טקסט מתורגם שאינו עברי מקורי (רמז: חפשו הרבה תוארי פועל ושימוש בסביל ובהסגרים), וגם תקבלו שלושה עקרונות מרכזיים כדי להיות מתרגמים טובים הן בתחום הפרוזה והן בתחום השירה.. *** צור ארליך – מתרגם, משורר, עורך, מבקר ספרות, עיתונאי ופובליציסט. בוגר ספרות עברית ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. בעל טור שירה שבועי במקור ראשון, עורך משנה בכתב העת השילוח, העורך הראשי של ספריית שיבולת. תרגם שירים שראו אור בספרים, כגון: אל דביר החשכה (של אלפרד טניסון), מסה על הביקורת של אלכסנדר פופ, ומבחר מגוון של משוררים רבים, באנגלית וגם ביידיש, בספר נוסח עברי. אלבום מוזיקלי משיריו ראה אור – אלבום הילדים יֶרח פרח וחליל. תרגם ספרי עיון רבים, ובשנים האחרונות הוא מוכר יותר בעיקר בגלל תרגומיו לספרים של הרב יונתן זקס. *** עוד הרחבות על הפרק - באתר "לשוניאדה": https://leshoniada.co.il/

מה עושים כשיש פער בין השם הרשמי שנתנה הוועדה ובין השם בפי תושבי המקום, מה קורה כאשר שר בממשלה בא לטקס חנוכת מקום על שמו בעוד הוועדה פוסלת את השם, כיצד השם הלועזי "רמת טראמפ" עבר את הוועדה אשר מתנגדת לשמות לועזיים, וגם על מחלוקות פוליטיות בוועדת השמות הממלכתית *** מה אתם יודעים על ועדת השמות הממלכתית – הוועדה שקובעת את שמות המקומות בארץ? בשיחה עם פרופ' יואל אליצור, חבר בוועדת השמות, גיליתי שלוועדה יש כמה עקרונות מעניינים: לא לשמות לועזיים של אישים (קריית מוצקין או כפר ביאליק, למשל), לא למתן שמות זיכרון לאנשים שנפטרו או נפלו (כפר פינס, למשל). עוד גיליתי שהם עובדים התנדבות (מובן ששאלתי "אבל למה???"), ושלא אחת שרים ואנשי ממשלה עוקפים את הוועדה ומה הוועדה עושה כשזה קורה. שאלתי את פרופ' אליצור אם הוועדה עדיין נאמנה להנחיה של בן גוריון לאנשי הוועדה: "להרחיק את השמות הערבים מטעמים מדיניים: כשם שאין אנו מכירים בבעלותם הפוליטית של הערבים על הארץ, כן אין אנו מכירים בבעלותם הרוחנית ובשמותיהם", וגם אם התגלעו חילוקי דעות בנושא בוועדה (התשובה: כן) ואם לוועדה יש סמכות ביהודה ושומרון. עוד דיברנו על תעתיק שמות המקומות לאנגלית ולערבית (מי אינו מכיר את פתח tiqwa או tikva) – אם הוועדה מחליטה על תעתיק או האקדמיה ללשון. בשיחה העמקנו בתהליך מתן השמות – האם מבקשים את האישור התושבים או ראש העיר או המועצה? ומה עושים כשהתושבים אינם מסכימים לשם מסוים, כמו: נווה צוף (השם שבפי התושבים) לעומת חלמיש (השם הרשמי); מעלה חבר (השם שבפי התושבים) לעומת פני חבר (השם הרשמי). בשיחה עלו הרבה סיפורים מעניינים: מה עושים כשהעירייה מחליטה לקרוא לכביש שמחבר בין יישובים בשם "דרך משה כחלון" והשר כחלון עצמו השתתף בטקס ההשקה אבל ועדת השמות מתנגדת לשם? מה קורה כשמקימי המקום מתחייבים לתורם לקרוא את המקום על שמו (מקרה כפר רוזנוולד לעומת זרעית) מה חשבה הוועדה על השמות: מחלף רחבעם זאבי ודרך יצחק רבין מה קורה כשהיזם קבע את שם המקום (מקרה גבעות עדן) אבל ועדת השמות מתנגדת ומייד מקבל מכתב מהעו"ד של היזם? כיצד השם הלועזי רמת טראמפ עבר את הוועדה, ומהו ההבדל החשוב בין רמת הנשיא טראמפ ובין רמת טראמפ? למה התנגדה הוועדה לשם יהוד-מונסון? *** פרופ' יואל אליצור – חבר בוועדת השמות הממשלתית, חבר באקדמיה ללשון העברית, וחוקר בתחום הגאוגרפיה המקראית, התנ"ך ועוד. בוגר החוג ללשון באונ' העברית. כתב את הספר "שמות מקומות קדומים בא"י השתמרותם וגלגוליהם" בהוצאת יד בן צבי והאקדמיה ללשון העברית. כתב מאמרים רבים, חלק מהם – בעיקר מהזווית הגאוגרפית – גם בעלי השלכה הלכתית. היה הראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג שבאלון שבות, וראש אשכול לימודי ארץ ישראל במכללה ירושלים. *** עוד הרחבות על הפרק - באתר "לשוניאדה": https://leshoniada.co.il/

איך ניגשים לחקור אם שם מקום נתון הוא השם המקורי, למה דווקא הציונות והשיבה לארץ פגעו בשמות יישובים עתיקים, והאם יש קשר בין פלסטין ובין פְּלֶשֶת ופלישתים, וכיצד קרה שדווקא בארץ שיעור השתמרות השמות הקדומים גבוה? בשיחה עם פרופ' יואל אליצור שוחחנו על איך מזהים שמות מקומות עתיקים וכיצד מוודאים שמות עתיקים מן העבר. *** פרופ' אליצור שיתף מהן העקרונות לזיהוי שם מקום עתיק, והסביר את פירוש שמות הערים: טבריה, אשדוד ואשקלון (וגם: אך מקרה הוא שאשקלון, אשדוד ואכזיב פותחות באל"ף?). דיברנו על התערערות הגרוניות בשמות מקומות בארץ ישראל, על יידוע שמות מקומות (הרמה, הגלבוע, השומרון, הגליל, הבשן, הנגב), וגם על יידוע המין, וכן על חילופי ש-ס מעברית ליוונית: שלמה-סלומון, שמשון -סמסון, סבטיון-שבת, ושם המתחם בתל אביב: שׁרונה או שׂרונה. **** פרופ' יואל אליצור – איש לשון, חוקר בתחום הגאוגרפיה המקראית, התנ"ך ועוד. בוגר החוג ללשון באונ' העברית. כתב דוקטורט בנושא "שמות מקומות עתיקים שנשתמרו בפי הערבים בארץ - הבחינה הלשונית", שעליו מבוסס ספרו "שמות מקומות קדומים בא"י השתמרותם וגלגוליהם" בהוצאת יד בן צבי והאקדמיה ללשון העברית. כתב מאמרים רבים, חלק מהם – בעיקר מהזווית הגאוגרפית – גם בעלי השלכה הלכתית. היה הראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג שבאלון שבות, וראש אשכול לימודי ארץ ישראל במכללה ירושלים, וגם חבר באקדמיה ללשון העברית, וכן חבר בוועדת השמות הממשלתית. *** היכנסו לאתר לשוניאדה להרחבה על הפרק ועל שאר הפרקים: https://leshoniada.co.il/