פרק 30 - הסכסוך הישראלי-פלסטיני (חלק 2): היום שאחרי עבאס; הלאומיות הפלסטינית; ושיקום רצועת עזה

עו"ד גלעד שר מנסה לחזות את "היום שאחרי אבו-מאזן", שצפוי לסמן גם את קיצו של דור המייסדים בהנהגה הפלסטינית. האם העידן שאחריו צפוי להתאפיין בכאוס, אנרכיה וביזור של סמכויות ההנהגה, או שדווקא יוביל ליציבות והסדרה של המערכת השלטונית תחת הנהגה חדשה? מי עשוי לתפוס את מקומו ברמה ההנהגתית והשלטונית, וכיצד יושפע עתיד היחסים עם ישראל – הסכמי אוסלו, סכנת השתלטות חמאס או השפעות חיצוניות ואפשרות קריסת המערכת והיחסים. וגם - איזה פתרונות מציעה הדיפלומטיה של ממשל טראמפ לסכסוך המתמשך? במה התכנית המתגבשת שונה מאלו שקדמו לה ומה סיכויי ההצלחה שלה בכלל, ובנושא עזה בפרט? ד"ר רונית מרזן (החל מדקה 12:42), מומחית לפוליטיקה ולחברה הפלסטינית, מתארחת לראיון בנושא המגמות והשינויים בלאומיות הפלסטינית. כשבוחנים את מצבם הפוליטי של הפלסטינים כיום בולטת המגמה הכללית: פיצול וסכסוך בצמרת בין פתח לחמאס, ועלייתם של זרמים רעיוניים חדשים. כיצד הזרמים הבולטים החדשים, המרקסיסטי והאסלאמיסטי, משפיעים פנימה, על החברה הפלסטינית, והחוצה, על היחסים עם ישראל? כיצד יכולה ישראל להתמודד עם המאבק החברתי הבלתי-אלים שהם מקדמים, המשכנע את הזירה הבינלאומית בפתרון המדינה האחת וזכות שיבה מלאה? וגם – על היוזמה המעניינת של עדנאן מג'לי לפיוס פנים-פלסטיני, ומדוע יכולה להוות גם בסיס להדברות מדינית בין ישראל לפלסטינים? ד"ר ענת קורץ (החל מדקה 25:06) נכנסת לעובי הקורה של המשבר מול ובתוך רצועת עזה. על רקע ההידרדרות הביטחונית, מתנהלים מגעים בינלאומיים לעצירת ההסלמה ולקידום רגיעה ממושכת בעזה, ולשם כך נבחנות בעיות יסוד – לא רק המצב ההומניטרי ברצועה, אלא גם המשך הסכסוך בין הרשות הפלסטינית לחמאס, שהעיב והחריף את המצב. מיהם הגורמים המעורבים במגעים ומהם האינטרסים המשותפים והמתנגשים? האם המחיר של חיזוק חמאס ויכולות השרידות הפוליטית שלו הוא מחיר שצריכות ישראל והרשות לשלם בתמורה לרגיעה ושיקום עזה? על אילו צעדים ממליץ המכון להנהגה הישראלית לנקוט מול עזה, בטווח הקצר והארוך?

Popout Listen on the new Podbay
Loading...