פרק 10 - דיפלומטיית הגז בים התיכון, מדיניות התגמול של ישראל והתמורות האחרונות בסין

ד"ר עודד ערן סקר את ההתפתחויות האחרונות במשק האנרגיה האזורי. ישראל רואה במאגרי הגז שהתגלו בים התיכון נכס אסטרטגי וכלכלי עבורה, ואילו לבנון טוענת כי לפחות חלקם שייכים לה לפי הדין הבינלאומי. נצראללה אף איים לפגוע באסדות הגז הישראליות. מהם מקורותיו של הסכסוך המתלהט בין ישראל ללבנון בנושא זה והיכן עומדים הניסיונות האחרונים לפתור את המחלוקת? מי מתווך בין הצדדים בנושא, ומהי הפשרה שעשויה למנוע התלקחות סביב הסוגיה הנפיצה? נדון גם בצד השני של המטבע, כפי שמתבטא בעסקת הגז בשווי מיליארדים שנחתמה בין ישראל למצרים. אלוף (מיל.) שלמה גזית (החל מדקה 13:30), ראש אמ"ן לשעבר, דיבר על מדיניות התגמול של ישראל ל"זליגת ירי" או לתקיפות המתבצעות בשטחה. כיצד היא התגבשה מאז קום המדינה, והאם נכון להגיב באופן מיידי בכל מצב או שמא לשקול בכל אירוע מהי התגובה הראויה והתועלת שבה – ורק לאחר מכן להחליט כיצד לפעול? האם במקרה של אירוע חדירת הכטב"מ האיראני לשטח ישראל היה טעם לחכות ולשקול לעומק את התגובה הראויה, ומה צריכים להיות הקריטריונים לתגובה ולהידברות עם האויב? כמו כן, מהי הבעייתיות בסטגנציה במדיניות הישראלית ובאי-הגדרתו של אינטרס לאומי ישראלי לאורך השנים? גליה לביא (החל מדקה 23:48) ניסתה להשיב על השאלה האם סין נמצאת על סף שינוי היסטורי, על רקע ההמלצה לשינוי החוקה שהוגשה ותכליתה לאפשר לנשיא סין להאריך את כהונתו ללא הגבלה. מהו הוביל למהלך וכיצד הוא צפוי להשפיע על המעצמה שממשיכה להתרחק מהמודל הדמוקרטי של המערב? כוחו ומעמדו של הנשיא המכהן צפויים להגיע ברמתם לימי כהונתו של מאו צה טונג, מה שיכול לבוא לידי ביטוי גם במדיניות חוץ אסרטיבית ונועזת. בנוסף, האם הפנייה הסינית מערבה בחיפוש אחר השקעות, שמובילה אותה לפעילות מוגברת בזירת המזרח התיכון, מדרבנת אותה להתערב באיזור גם בפן הפוליטי או הצבאי?

Popout Listen on iPhoneListen on Android
Loading...